נתחיל מהסוף – למי שפספס או לא עקב – אז ביום ראשון האחרון השתתפתי במרתון הונלולו הוואי, שאליו התכוננתי בחודש האחרון.
התוצאה היתה “לא משהו” (בלשון המעטה). כמעט שעה וחצי לריצה של 10K – אבל בינינו, התוצאה אף פעם לא היתה העיקר.
התוצאה לא היתה המטרה, אלא עצם הצבת המטרה והפעולות להשגתה.
וגם כל המסקנות והתובנות שהגעתי אליהן והדברים שהרווחתי בדרך, כמו מפגש פסגה עם חברה, טיול מטריף להוואי, תכנית אימונים חדשה שנתנה לי קצת זריקת מוטיבציה, נחישות לפעולה ומטרה לפעול לקראתה !
הכל התחיל לפני שנה בערך כשחזרתי מטיול חלומי בהוואי. התחברתי שם עם בחורה חמודה מיפן וניסינו איכשהו לתאם להיפגש שוב, מתישהו איפשהו בעולם.
היא סיפרה לי שיש איזה מרתון הונולולו בהוואי בדצמבר השנה.
זה היה רחוק מידי בשביל לעשות תכניות. ואני בכלל שונאת לרוץ (ניוז פלאש!!). ומה הסיכוי שאני שוב אטוס להוואי (בכל זאת, זה בצד השני של העולם). שלא לדבר על יוקר הטיסה…
אבל מה, נרשמתי למירוץ. יאללה מי יידע. מקסימום הלכו הדמי רישום. לא נורא.
אני תכלס תנו לי כל סיבה לנסוע ולטייל בעולם, על אחת כמה וכמה – משהו שמשלב גם כושר וגם טיולים ועוד בהוואי!! אני שם. אתמול.
ואז איכשהו מאיפשהו הציעו לי להצטרף לטיול משפיענים בסן דייגו ומכסיקו במסגרת כתבת תדמית מצולמת לעיתונות ולטלוויזיה. כמובן שהכל ממומן…
קפצתי על המציאה. בהתחלה זה בכלל היה אמור להיות בנובמבר… רעיון המירוץ הלך והתרחק ממני – הסיכוי שאני אטוס לסן דייגו בנובמבר ואז שוב להוואי בדצמבר קלוש, ובטח שאני לא אשאר שם חודש רק בשביל מירוץ… נו מילא.
רצו החיים (או היקום, או הזימון מציאות שזימנתי לעצמי) – והטיול נדחה לתחילת דצמבר !! מושלם. עכשיו גם מממנים לי את הטיסה כמעט עד לשם וגם זה מסתדר בתאריכים. מה עוד אפשר לבקש ?!! (עוד מלא דברים – אבל שוויה שוויה…)
מפה לשם מצאתי את עצמי “קופצת רגע להוואי” בשביל לרוץ מרתון (או 10 ק”מ, אבל מי סופר) !!
אז הנה תובנה ראשונה שלי לעצמי ולכם – הכל אפשרי. גם “סיכוי קלוש” הוא עדיין סיכוי. תאמינו, תזמנו – וזה יקרה.
בשלב הזה, כשכבר הבנתי שזה באמת הולך להתממש – התחלתי להיכנס ללחץ. בכל זאת, כמעט לא רצתי כבר הרבה זמן – בטח שלא 10 ק”מ ברצף. בינינו אני לא בקושי מצליחה לרוץ 3 דקות ברצף. אני יותר בעניין של אימונים כוח או גג אינטרוולים. כאלה שמעלים ומורידים דופק לסירוגין. אבל מה לי ולריצה של כמעט שעה (במקרה הטוב) ברצף?!
טוב אבל יש מטרה, יש יעד ויש דד ליין! זה כבר נתן לי מוטיבציה לפעולה.
ובדיוק קצת לפני זה התבכיינתי למאמן שלי (כי לכל מאמן יש מאמן) שאין לי מוטיבציה ואני מתאמנת “חצי כוח” ועושה טובה לאנושות ולעצמי שאני בכלל זזה. אבל מיד כשהחלטתי שאני משתתפת במירוץ – לקחתי מאמן אישי שבנה לי תכנית אימונים מותאמת לפעולה (כמובן שלא אידיאלית בלחץ הזמנים, אבל גם משהו). אז הנה – יש לי מוטיבציה לפעולה!!
אז הנה תובנה שניה – כשמרגישים בדאון או חסרי מוטיבציה לפעולה – הדרך הכי טובה לצאת מזה היא להציב לעצמינו מטרה חדשה !! מוגדרת כזו, עם יעדים וזמנים ברורים, ולעשות תכנית פעולה להשגתה. זה כבר יכניס אותנו לתנועה.
אז התנאים לא היו אידיאליים – גם לא היה לי מספיק זמן להתכונן באמת, גם סבלתי מג’ט לג מטורף וקור כלבים בחלק מהמקומות בשביל לצאת להתאמן.
ולא תמיד היה לי איפה – בסן דייגו למשל לא היה לי חדר כושר קרוב והמקום שבו היינו היה מלא עליות וירידות מטורפות. תוך כדי ובגלל האימונים והקרו גם נתפס לי הגב … בקיצור בלאגן.
אבל היתה מטרה והיה דד ליין. והייתי חייבת להמשיך להתאמן NO MATTER WHAT. גם בנסיעות וגם בטיולים וגם בתנאים לא תמיד מושלמים.
מסקנה 3 או יותר נכון טיפ לחיים – אף פעם לא לוותר על השגרה והאימונים.
תוך כדי האימונים אפילו קלטתי פתאום שהצלחתי קצת להשתפר ולרוץ יותר מ 15 דקות ברצף (תקשיבו בשבילי זה באמת הישג !!).
יש כאלו שיצקצקו ויגידו נו מה זה 15 דקות את עושה צחוק? זה בקושי 2 ק”מ. אבל אז סטרתי לעצמי (וירטואלית כמובן) הבנתי – שאני לא צריכה להשוות את עצמי לאחרים אלא רק לעצמי… וואללה, ביחס לעצמי – אכן השתפרתי !!
מסקנה 4 – טוב כבר הבנתם 🙂
ועוד תובנה חשובה שהבנתי מהאמור לעיל – ככל שנמשיך להתאמן ולהתמיד בדרך שלנו – השינוי (והשיפור) יקרה!
ואז הגיע היום המיוחל – הדד ליין, שעת האפס.
יום ראשון 11 בדצמבר 2022, שעה 5:00 בבוקר (איזו הגזמה !!), באחד המקומות היפים בעולם – הונולולו, הוואי – בחורה מישראל ובחורה מיפן רצות ביחד 10K (או כמה שזה יוצא במיילים כי ככה מחשבים את זה בארה”ב).
אז נכון שבתכלס הלכנו חצי מהזמן, אבל איזו חוויה מטריפה !!
והמסקנה הכי חשובה מכל הסיפור היא שהתוצאה בכלל לא חשובה, אלא כל הדרך שעברנו (גם בדרך למטרה וגם הדרך עצמה של המירוץ היתה וואו). ועצם השגת המטרה.
שמנו לעצמינו מטרה, התנענו את עצמינו כדי לקבל מוטיבציה, עשינו תכנית פעולה והשגנו את היעד!
(באנגלית זה תמיד נשמע יותר טוב, אז – )
It was never about the Result. It was about setting ourselves a GOAL to get MOTIVATED, and LIVE IT UP!
וכשנגמרת המוטיבציה –שימו לעצמכם מטרה חדשה.
נתראה במטרה הבאה!!
שלכם, מיטל
הכותבת הינה מאמנת כושר ומאמנת מנטלית לאורח חיים בריא ותזונה נכונה
מטעם הג’ימנסיה ישראל ו NCS ביה”ס למאמני תזונה
מפעילה תכניות ליווי אישיות לירידה במשקל ולשיפור הרגלי תזונה
